תלמוד ישראלי-גליון 121
ידידי התלמוד הישראלי !
פרשת השבוע 'משפטים' שקראנו אתמול, והדף היומי אותו נלמד השבוע במסכת גיטין בדף ס"ב, כפי שניתן לראות בערכת התלמוד הישראלי המצ"ב, מלמדים אותנו מה צריכה להיות רגישות אנושית ויהודית לא רק לבני אדם, אלא אף לבעלי החיים.
הפסוק אותו קראנו השבת עוסק בצורך לעבוד בששת ימי המעשה, ומיד גם מנמק את הצורך בשביתה ממעשים ביום השבת, ואומר כך:
" שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ..". הצורך במנוחה יום אחד בשבוע איננו רק צורך אנושי מובן, אלא גם צורך לבעלי החיים, לשור ולחמור. גם להם מגיע יום מנוחה.
התלמוד במסכת גיטין אותה אנו לומדים בימים אלו, לוקח אותנו צעד אחד נוסף קדימה ואומר, כפי שניתן לראות בערכה המצ"ב:
" אמר רב יהודה אמר רב אסור לו לאדם שיטעום כלום עד שיתן מאכל לבהמתו שנאמר "ונתתי עשב בשדך לבהמתך" והדר [ורק אחר כך ] "ואכלת ושבעת". לפני שאתה דואג למזונך, ולצרכיך, עליך לוודא כי בעלי החיים שבאחריותך קיבלו אף הם את המגיע להם.
מדהים לראות כיצד עוד לפני כ 3500 שנה כשניתנה התורה, ולפני 2000 שנה בתקופת התלמוד, כשהעולם עוד לא עסק בזכויות אדם וודאי לא בזכויות בעלי החיים, באה התורה ואחריה התלמוד והעמידו רף גבוה של אכפתיות ורגישות אף לבעלי החיים, וחייבה את בני האדם לדאוג ולקחת אחריות לצרכים ולזכויות שלהם, לא רק בלתת להם מזון, אלא אף לדאוג ליום מנוחה עבורם.
זוהי תמציתה של רגישות חברתית ומוסרית יהודית- לאדם ולחי.
שבוע טוב ובשורות טובות
מאיר יעקבסון אבי רט רו"ח חיים פרייליכמן
מייסד ועורך מנהל חינוכי ועורך יו"ר חבר הנאמנים
פ
Attachments area
Preview attachment TALMUD_ISRAELI_121_פרשת תרומה-תלמוד ישראלי.pdf
TALMUD_ISRAELI_121_פרשת תרומה-תלמוד ישראלי.pdf