תלמוד ישראלי -גליון 123

ידידי התלמוד הישראלי !

 

בפרשיות השבוע העוסקות בבניית המשכן, מופיע שוב ושוב הביטוי 'חַכְמֵי לֵב'. כך יצווה ה' את משה:" וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּלחַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה..", וכן יופיע הביטוי הזה בעוד מספר מקומות."וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה" .." וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ ", וכך גם כותב שלמה המלך בספר משלי :" חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת".

 

הביטוי הזה חֲכַם לֵב הוא מעניין. בעולמנו המודרני אנו נוהגים להעריך חכמה על פי ציונים , תארים ותעודות, שהם בעיקר ביטוי של יכולות שכליות. כאשר אדם מגיש קורות חיים להתקבל לעבודה הוא מציג הישגים הנובעים מיכולות שכליות וביצועיות. אין בתעודה ציון על חכְמַת לֵב. והנה באה התורה ומבקשת מאיתנו לשים לב לעוד סוג של חכמה, שפעמים נדמה שהיא קצת חסרה בחיינו המודרניים- חכְמַת לֵב.  זו החכמה הנובעת לא בהכרח מן הראש אלא מן הלב.זו החכמה הנחוצה לבנית המשכן ולחיים בכלל. אולי הכוונה היא  לאינטואיציה, לאינטליגנציה רגשית, אולי לחכמת החיים, אולי לאיזה שאר רוח וחזון מיוחד , כל אלו ביחד יוצרים סוג של חכמה הנחוצה כל כך לחיים- חכְמַת לֵב. במקביל לכישרון ולחכמת השכל, גם לחכמת הלב יש מקום של כבוד.

 

בבואנו להכיר וללמוד את עולם התלמוד- אנו זקוקים בוודאי ליכולות השכליות, אך מעבר לכך, יש בתלמוד מרחבים ועומקים ואתגרים המצריכים גם בינה יתרה והרבה חכְמַת לֵב, שהלוואי ונדע ליישם ולהטמיע בחיינו.

 

שבוע טוב ומבורך

 

 

מאיר יעקבסון        אבי רט               רו"ח חיים פרייליכמן

מייסד ועורך      מנהל חינוכי ועורך      יו"ר חבר הנאמנים

 

 

 

 

 

 

 

Attachments area

Preview attachment TALMUD_ISRAELI_123_פרשת כי תשא-תלמוד ישראלי.pdf

TALMUD_ISRAELI_123_פרשת כי תשא-תלמוד ישראלי.pdf

1.1 MB

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*